November 6, 2023

Ladder | סולם

By Tom Haviv

Mitzpe/Makhtesh Ramon, Southern Israel

I.

How does
a story break?

Not by 
taking it 
apart
(or dismantling it)

but by 

telling and
retelling

and retelling. 

The story 
is a
bow 
It is a string
It is a net 
holding the weight 
of fruit fallen 
from old trees — 
and it cannot hold.
I wake in a blanket  
of sound & light 
in a remote town where
the story of who owns what
the story of who took what
is told and retold 
until the story breaks 
on earshot
and the mind closes.


II.

You are 
standing
in a field
the soil 
wet with 
heavy rain
that has
just passed 

  *

You are
on a train
to work
the book 
creased
but not yet
opened

  *

You are
flying 
home
head on
window

  *

You are
having
dinner
with an
old friend

      *

You are
forming
the words
to tell 
the same 
story
and it 
breaks

      *

In the field
the story 
returns to you
a star:       broken–shining–incoherent–singing
in a language
you can’t identify 
if it is 
even in a language  
known anywhere?

      *

You are 
talking
to a new 
lover
and it breaks

      *

It falls 
falls
like a 
ladder
kicked down 
from a window

(whereof one cannot speak thereof one must be silent)

Do you 
remember
where we 
were both 
left 
standing?

      *

You resist
the soldier 
twists
your arms 
your words 
you yell
a word?
he yells
a word?
nothing builds
the story breaks

      *

Your mother 
tells you
a story

Before you 
can make 
out its 
meaning
the story 
breaks


III.

At what point

                  in its

                  telling

does a story — 

                              break?
                                                  by teeth, by tongue, by gum, by mouth?

the accumulated facts

                              break

the whispered assurances 

                              break

the down-bending apology

                              breaks

the incisive argument

                              breaks

in 1945 the Americans liberate

                              breaks

in 1948 we landed

                              breaks 

the story began in

                Istanbul 

                              breaks

the story began in 

                 Thessaloniki

                              breaks

Auschwitz

                              breaks

Córdoba

                              breaks

Gaza

                              breaks

Jerusalem

                              breaks


IV.

When it breaks

                  silence
                  fear / embarrassment
                  jealousy / anguish

the lie bends not

the lie fractures, is no longer pliant

                              breaks

we are here because

                              breaks

they behave this way because 

                              breaks

they set fires

                              breaks

our destiny is to

                              breaks

we deserve this place

                              breaks

this is how one survives

                              breaks

this is how we learned to survive

                              breaks

this is why they hate us

                              breaks

this is just their culture 

                              breaks

when the story you were told

becomes brittle

                                & breaks / barak / breaks / bracha 

                                                 breaks


V.

The field 
thickens 
into a forest 
the soldier is 

leading you
out of the poem

He points ahead
over there
you will find nothing
no answers 
to your questions
no richness lived in
no community

I suggest you go there

since it’s where I’m from too

home.


VI.

                                                                                       How long have you been telling this story?

                                                                                                                         The soldier presses.

Since childhood, 

                                   I say 

                They even told it 
                before
                I was born

                                                                                       Why this story?

I am not the only one

                   the guilt 

                                                   breaks

                                                                                 is it 
                                                                                 faith
                                                                                 or is it
                                                                                 mute 
                                                                                 fate?

                                                                                  Where are you from? M’efo atah?

                                                                                  The soldier asks.

[We walk further together | We feel each other’s heat]


VII.

You are speaking 
to your lover
and the
words snap
at hinges 
careless ­— you had
spoken again — that same
story — nothing altered
and under no weight
each word breaks

(if it is no longer 
told, does it not break?
will it decompose?)

the life 

                                                   breaks

the trust 

                                                   breaks

the alibi 

                                                   breaks

the carcass 

                                                   breaks

                                   (flies collect on grasshopper’s carapace, 
                                                                grinding into grass
                                    — the ant carries a smaller ant, raw material now, down.)

(the nation 

                                                   breaks)

the good fight 

                                                   breaks

the hysteria 

                                                   breaks

the question

                                                   breaks

the answer

                                                   breaks

the friendship

                                                   breaks

the lust 

                                                   breaks

the lesson

                                                   breaks

the curriculum

                                                   breaks

the poem

                                                   breaks

the school

                                                   breaks

the calculation

                                                   breaks

the cunning

                                                   breaks

the numbness 

                                                   breaks

the numbers

                                                   break

the analysis 

                                                   breaks

the power

                                                   breaks

the siege

                                                   breaks

the hand

                                                   breaks

the quiet

                                                   breaks

the threat 

                                                   breaks

the treaty

                                                   breaks

the ceasefire

                                                   breaks

the call to prayer 

                                                   breaks

the sabbath 

                                                   breaks

the intention 

                                                   breaks

the lineage

                                                   breaks

the history 

                                                   breaks

the commitment

                                                   breaks

the covenant

                                                   breaks

the fear

                                                   breaks

the shame

                                                   breaks

the sorrow

                                                   breaks

the pity 

                                                   breaks

the grief

                                                   breaks

the ladder

                                                   breaks


VIII.

Do they break in constellation?  

(or something more violent:
nettles in a crown or 
sky-weapon)

do they break, falling into 
earth — crystals of
kindness — as they
are no longer being told  
& told & told & told & told
(not untold)

we let grieving overtake us

we let out grief like rain

we let out grief like rain

into the ruin 
that nourishes
the earth — and

lets new life come out gently 
                                                                              (slowly, slowly)

finally

the
land
                                     sings as
                                     we let broken
                                     things be reclaimed by it.

An image of the book "A Flag of No Nation," from which this poem is excerpted.

סולם

תרגום: רעות בן יעקב
עריכת התרגום: לירון אלון
.1
איך
סיפור
?נשבר
לא אם
מפרקים אותו
לגורמים
(או מפוררים אותו)
אלא אם
מספרים
ושוב מספרים
.ושוב מספרים
הסיפור
הוא
קשת
הוא מיתר
הוא רשת
שנושאת את משקל
הפרי שנשר
– מעצים עתיקים
.והיא לא יכולה לשאת עוד
אני מתעורר בשמיכה
של צליל ואור
בעיירה מרוחקת אשר בה
הסיפור על מי הבעלים של מה
הסיפור על מי לקח מה
מסופר ומסופר שוב
עד שהסיפור נשבר
בטווח שמיעה
.והנפש נאטמת
.2
אתה
עומד
בְּשדה
הקרקע
רטובה
מגשם כבד
שרק עכשיו
חלף
*
אתה
ברכבת
בדרך לעבודה
הספר
התבלה
אך עוד לא
נפתח
*
אתה
טס
הביתה
ראש על
חלון
*
אתה
אוכל
ארוחת ערב
עם
חבר ותיק
*
אתה
מכין
את המילים
כדי לספר
את אותו
סיפור
והוא
נשבר
*
בַּשדה
הסיפור
חוזר אליך
כוכב:         שבור-נוצץ-קטוע -שָׁר
בשפה
שאינך מזהה
אם זו
בכלל שפה
?מדוברת איפשהו
*
אתה
מדבר
עם אהובה
חדשה
והוא נשבר
*
הוא נופל
נופל
כמו
סולם
שבעטו בו
מן החלון
(מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק)
האם זכור
לך
היכן
נותרנו
שנינו
?עומדים
*
אתה מתקומם
החייל
מעקם
את ידיך
את מילותיך
אתה צועק
?מילה
הוא צועק
?מילה
דבר לא נבנה
הסיפור נשבר
*
אמא שלך
מספרת לך
סיפור
לפני שבכלל
יכולת
להבין את
משמעותו
הסיפור
נשבר
.3

באיזה שלב

  במהלך          

סיפורו          

– הסיפור

       ?נשבר                
?על ידי השיניים, הלשון, החך, הפה             
העובדות המצטברות
                                                                           נשברות                
הוודאויות הנלחשות
     נשברות                
ההתנצלות המכופפת אפיים
    נשברת                
הטיעון החד
נשבר                
בשנת 1945 האמריקאים שחררו

נשבר

בשנת 1948 נחתנו
נשבר                
הסיפור התחיל ב
איסטנבול         
     נשבר                
הסיפור התחיל ב
סלוניקי          
נשבר                
אושוויץ
נשבר                
קורדובה
נשבר                
עזה
נשבר                
ירושלים
נשבר                
.4
ואז כשהוא נשבר
שתיקה          
פחד / מבוכה          
קנאה / ייסורים          
השקר איננו כבר מתכופף
השקר נסדק, אינו גמיש עוד
נשבר                
אנחנו כאן בגלל
נשבר                
הם מתנהגים ככה בגלל
נשבר                
הם מציתים אש
נשבר                
הגורל שלנו הוא ל
נשבר                
אנחנו זכאים למקום הזה
נשבר                
זאת דרכו של אדם לשרוד
נשבר                
זאת הדרך שבה למדנו לשרוד
נשבר                
זאת הסיבה שבגללה הם שונאים אותנו
נשבר                
זאת פשוט התרבות שלהם
נשבר                
כאשר הסיפור שסיפרו לך
נעשה שברירי
ואז נשבר / בֶּנְדִיגַה / נשבר / אַכְּבַּר               
נשבר                         
.5


השדה
מתעבה
ונהיה יער
החייל

מוליך אותך
אל מחוץ לשיר

הוא מצביע קדימה
שם ממול
אתה לא תמצא כלום
לא תשובות
לשאלות שלך
לא חיי שפע
לא קהילה

אני ממליץ לך ללכת לשם

משום שגם אני באתי משם

.הבית
.6
?כמה זמן אתה כבר מספר את הסיפור הזה

.החייל דוחק 
,מילדות
אני אומר 
                         הם סיפרו אותו אפילו                  
                         .לפני                  
       שנולדתי                  
?למה דווקא הסיפור הזה 
אינני היחיד
      רגש האשם                    
נשבר                    
                               האם זו
                               אמונה
                             או האם זה     
                            ?גורל בלתי נמנע             
?מאיפה אתה? וור אר יו פרום      
.שואל החייל                                                           
[אנחנו ממשיכים לצעוד יחד עוד | אנחנו חשים זה בחום גופו של זה]
.7
אתה מדבר
עם אהובתך
והמילים מתפצחות
על הצירים
חסר זהירות – דיברת
שוב – זה אותו
סיפור – דבר לא השתנה
ותחת משקל אפסי
כל מילה נשברת
אם כבר לא מספרים)
?אותו, האם הוא לא נשבר
(?האם הוא יירקב
הקיום
נשבר                
האמון
        נשבר                
האליבי
נשבר                
הפגר
נשבר                
,זבובים מתאספים על שריונו של חגב)         
 טוחנים לכדי עשב                           

הנמלה נושאת נמלה קטנה על גבה, חומר —

(.גלם עכשיו, נושאת אותה מטה

האומה)
(נשברת                
המלחמה הצודקת
נשברת                
ההיסטריה
נשברת                
השאלה
נשברת                
התשובה
נשברת                
החברות
נשברת                
התשוקה
נשברת                
המסקנה
נשברת                
תכנית הלימודים
נשברת                
השירה
נשברת                
הכיתה
נשברת                
הנוסחה לחישוב
נשברת                
הערמומיות
נשברת                
קהות החושים
נשברת                
חלות החוקים
נשברת                
האנליזה
נשברת                
העוצמה
נשברת                
חומת המצור
נשברת                
היד
נשברת                
הדממה
נשברת                
הסכנה
נשברת                
ההסכמה
נשברת                
הפסקת האש
נשברת                
התפילה
נשברת                
השבת
נשברת                
הכוונה
נשברת                
השושלת
נשברת                
ההיסטוריה
נשברת                
המחויבות
נשברת                
האֲמָנָה
נשברת                
הפחד
נשבר                
הבושה
נשברת                
הצער
נשבר                
החמלה
נשברת                
האבל
נשבר                
הסולם
נשבר                
.8
?האם הם נשברים כמערכת כוכבים
:או באופן אלים יותר)
סרפדים בכתר או
(נשקי-רקיע
האם הם נשברים, בעודם נופלים אל
כדור הארץ – גבישים של
חביבות – עכשיו
שהם כבר לא מסופרים
ומסופרים, ומסופרים, ומסופרים
(את המסופר אין להשיב)
אנחנו מאפשרים לאבל לגבור עלינו
אנחנו מאפשרים לצער לזלוג מאיתנו כמו גשם
אנחנו מאפשרים לצער לזלוג מאיתנו כמו גשם
אל תוך החורבן
המזין
את הארץ – ואז
מאפשר לחיים חדשים לנבוע בעדינות
(לאט, לאט)
לבסוף
האדמה
שרה כאשר                    
אנחנו מאפשרים למה שנשבר                    
.לשוב לחזקתה                    

Tom Haviv is the cofounder and creative director of Ayin Press. His debut book of poetry, Flag of No Nation, was published in 2019 by Jewish Currents Press, and is the author of two children’s books, Woven (Somewhere, 2018) & The Porcupine Prince (Somewhere, 2023). He is also the creator of Hamsa Flag Project.

Reut Ben-Yaakov is a postdoctoral associate in the department of Asian & Middle Eastern Studies at Duke University. She is a translator of fiction and poetry, and the editor of Tangier Publishing House’s translated poetry series.